גרסה שנבדקה: PSP
ז'אנר משחקי הלחימה, Street Fighter IV בצד (אבל לא כל כך), נמצא בקושי גדול כבר שנים. הסיבות מאחורי המשבר הזה הן שונות: מצד אחד יש חיפוש אחר כותרים בעלי עומק רב יותר, מצד שני דמות ה"הארדקור" שאפיינה את הגיימר הממוצע של שנות ה-90 הלכה לאיבוד. עם זאת, יש גרעין קשה של מעריצים שלא מוותרים על שילוב ה-Red Dead Redemption השונות או God of War III עם כמה משחקים עם ה-beat'em up האהובים עליהם.
מפתחי ARC System Works ללא ספק שייכים למעגל הזה, לאחר שגדלו כשהם מזינים את עצמם על היריבות הבריאה שהעמידה את Capcom ו-SNK זה מול זה לפני עשור, ואשר הפכו, בתורם, לסופרים מתקדמים ובמובנים רבים "נרגזים" משחקי לחימה דו מימדיים. BlazBlue: Calamity Trigger. הגרסה הניידת של המשחק מגיעה ל-PSP בתקופה שקטה יחסית לקונסולה הניידת של סוני, ומציעה את עצמה כבילוי האידיאלי להפעלות גיימינג מהירות ומרגשות; אולי מתחת למטריה, מכיוון שהחוף לא כל כך רחוק מהמחשבות שלנו. בהשוואה למה שראינו ב-Xbox 360 וב-PlayStation 3, כותר ARC System Works מציע מצב חדש ומעניין (Legion) שמצטרף לאלו שאנחנו כבר מכירים: Arcade, Story, Score Attack, Versus ו-Network. האחרון, למרבה הצער, קיים רק מקומית ולא באינטרנט.
הנה מגיע מאתגר חדש!
עלילת המשחק, אשר ברצפים רבים נראה בהשראת Neon Genesis Evangelion, רואה צוות של מדענים עוסק בניסוי שאמור לפתוח את הדלתות למישור חדש של מציאות. עם זאת, הדברים הולכים רע, והכוחות המגיעים מ"הצד השני" משחררים מספיק אנרגיה על כדור הארץ כדי להרוס אזורים שלמים. האירוע בסופו של דבר משפיע, בצורה ישירה יותר או פחות, על סדרה של דמויות שמוצאות את עצמן נאלצות להילחם כדי לשרוד או פשוט לתת משמעות לקיומן. הראשונה והחשובה ביותר היא ראגנה אדן הדמים, המכונה "גרים ריפר": לוחמת המצוידת בזרוע מכנית ומונעת על ידי הרצון לנקום במי שלקחו את אחותו סאיה והשתלטו על מוחו של אחיו ג'ין.
לראגנה נוח להתקפות מטווח קצר, והמהלכים המיוחדים שלו מאפשרים לו לכסות ביעילות את המרחב מיד מולו ומעליו. ואז יש את ג'ין קיסראג'י, אחיה של ראגנה המוחזק על ידי יצור מרושע: הודות לחרב שלו ובעיקר להקרנות האנרגיה שלה, הוא יכול לתקוף למרחקים ארוכים במהירות רבה. נואל ורמיליון היא ילדה-חיילת שנלחמת כשהיא מחזיקה שני רובים (שהיא גם משתמשת בהם כמקלות) ואשר, עבור המהלך העל שלה, שולפת מקלע עצום והרסני משום מקום. רייצ'ל אלוקארד היא אחת הדמויות הכי מעורפלות, היא למעשה ערפדת צעירה שנלחמת בליווי יצור קטן ומצחיק. סגנון הלחימה שלו כולל זריקת מלכודות באוויר ועל הקרקע, על מנת להגביל את תנועות היריב. טאוקקה היא אישה-חתולה עם טפרים מסוכנים באמת, היא יכולה לזרוק חפצים מרחוק ולבצע "התקפת ברק" על ידי הקפצה מקירות; ואילו קארל קלובר הצעיר הוא מעין הארי פוטר מאולתר עם משקפיים עגולים וכובע צלייף, שמתמודד עם יריביו תוך שימוש בשילוב של קסם וטכנולוגיה (ראה את הבובה שהוא יכול להזעיק לעזרתו). ליצ'י פיי-לינג היא קצת שיבוט של מאי שיראנוי: יפה וחזה, היא נלחמת עם מקל שרשרת יעיל למדי מטווח קצר; שונה לחלוטין מהאראקונה המוזר, ישות "מוצקה למחצה" שנראית כאילו יצאה מסרט של הייאו מיאזאקי ויכולה לשנות צורה כרצונה. איירון תג'ר מייצג את קטגוריית ה"ענקים" בצורה סמכותית: זהו סייבורג המצויד במהלכי תקריב הרסניים, המסוגל לחסל כל יריב תוך כמה שניות למרות שהוא מסוגל לסמוך על מהירות ירודה. באנג שישיגאמי הוא הנינג'ה של המצב, הוא יכול לזרוק פצצות עשן קטנות לאוויר אבל מעל הכל יש לו את היכולת לחבר קומבינות של בעיטות ואגרוף קטלניות. V-13 והקומן משלימים את התמונה: הראשון הוא סייבורג עוצמתי שנבנה בדמותה של סאיה, אחותה האבודה של ראגנה, ובעל המהלכים הקלאסיים למרחקים ארוכים, כמו גם שתי כנפיים מכניות שכואבות מאוד מקרוב; השני הוא מעין "גיבור על" לבוש כסמוראי מהעתיד, שנלחם עם חרב ארוכה אבל בלי לזלזל באמנויות לחימה.
יישאר רק אחד
בהתחלה דיברנו על מצבי המשחק הזמינים, כולם קלאסיים (במצב Story אתה מתמודד עם אויבים בעקבות עלילה מסוימת משובצת ברצפי טקסט, במצב Arcade אתה פשוט נלחם) מלבד מצב Legion.
זהו חידוש קטן שמקורו בהישרדות הרגילה אך מציע לנו מבנה רחב יותר: בתוך מעין לוח, אנחנו יכולים להזיז את הדמות שלנו ולהחליט על איזו קבוצת יריבים לאתגר, ואז לנסות לחסל אותם על ידי סמוך על חטיף אנרגיה אחד . לאחר שהקרב יסתיים, נוכל לגייס את אחת הדמויות המובסות בקבוצה שלנו ולהשתמש בו במקום הפותחת, שבינתיים תוכל לשחזר את האנרגיה האבודה. מערכת הבקרה רואה נוכחות של שלוש התקפות שונות (חלשות, בינוניות וחזקות) בסיוע "הקרנת אנרגיה" המשתנה ממקרה למקרה, בעוד כפתורי הגב משמשים להתגרות ביריב או לתפוס אותו. כדי לבצע את המהלכים המיוחדים, כרגיל, אתה צריך לצייר סהרונים עם ה-d-pad, וזה לא משהו שאתה יכול לעשות בנוחות ב-PSP. לפיכך החליטו המפתחים להקצות את ארבעת הכיוונים של המקל האנלוגי לאותו מספר מהלכים ומהלכי על של הדמויות: פתרון אולי פשטני ומשפיל מדי, אבל בהחלט יעיל. מבחינה טכנית, המשחק מתפקד היטב מבחינת הרקעים, שלפעמים הם באמת מעוררים ומלאי אלמנטים מרגשים, והמוזיקה, שהיא אגרסיבית ומושכת במיוחד. יתר על כן, נעשתה עבודה יוצאת דופן ובטוב טעם עבור הממשק, בעוד שהספרייטים נראים "מפוקסלים" מכדי לבצע במיטבם: חבל.
מסקנות
BlazBlue: Calamity Trigger ניידזה ללא ספק אחד ממשחקי הלחימה הטובים ביותר הזמינים ל-PSP, הודות למשחק מוצק ורשימת דמויות שונות מאוד זו מזו, כל אחת עם מאפיינים מוזרים שהופכים אותו פחות או יותר מתאים לגישה ספציפית. היכולת לבצע מהלכים מיוחדים פשוט באמצעות המקל האנלוגי תגרום לטהרנים לעקם את האף, אבל זו תכונה שיכולה להועיל אם התנועות הנדרשות משוכללות מדי וקשות להשגה עם המחשב הנייד D-pad Sony מעץ של הקונסולה. המצבים הנוכחיים מבטיחים אריכות ימים טובה, חבל על היעדר מרובה משתתפים מקוונים ומנקודת מבט טכנית, ספרייטים המוגדרים בצורה גרועה מכדי שיוערכו כפי שמגיע להם. מומלץ בחום בכל מקרה לחובבי הז'אנר.
מִקצוֹעָן
- דמויות מובחנות היטב
- שלושה מצבי משקל
- משחק מוצק ומוכח
נֶגֶד
- מרובה משתתפים מקוון חסר
- ספרייט "מפוקסל" מאוד
- כמה הפשטות יתר