תלת מימד הוא החבר הכי טוב של האדם

כמה רך!

כאשר אנו מתחילים את המשחק לראשונה, אנו מוצאים את עצמנו מוזלפים לכלבייה שבה עלינו לבחור את גור הכלבים הראשון שלנו: מוצעים לנו שלושה גזעים (בהתאם לגרסת המשחק שבבעלותנו, בין השלושה הזמינים בשוק, אך ב- סוף כל 27 הגזעים ניתנים לפתיחה בכל שלושת הגרסאות), ולאחר מכן נוכל לבחור את המין והצבע של הגור החדש שלנו, ולכל כלב יש אופי שונה שבא לידי ביטוי במשחק. ברגע שהוא נכנס לבית, החבר החדש שלנו צריך להתמקם, וכדי לעשות זאת אין דבר טוב יותר מללמד אותו את שמו, שמעכשיו הוא יזהה בכל פעם שנבטא אותו במיקרופון 3DS, ולתת לו לראשונה מנת פינוק, כמובן הודות למסך המגע. מכאן ואילך מתחילה ההדמיה בפועל. האפשרויות העומדות לרשות המגדל הוירטואלי הן רבות: בנוסף לספק את צרכיו החיוניים של הגור, להאכיל אותו ולהשקות אותו, לשמור אותו נקי ולגרום לו להרגיש אהוב ומלטף, אנחנו יכולים קודם כל ללמד אותו פקודות, עד שלוש א'. יְוֹם. הם נעים מהבסיסיים ביותר, כמו ישיבה ולתת כף רגל, לאמיתיים

פעלולים; לכל פקודה יש ​​הדרכות ממצות, ולאחר שהוא למד אחת, הכלב יבצע אותה בכל פעם שהוא שומע אותה בדיבור. אחר כך אפשר לצאת לטייל: בעוד שבפרק הראשון יכולנו לתכנן את המסלול ולהחליט באיזה אזור של העיר לחקור, הפעם זה המשחק שמחליט לאן נלך, ובכך מאבדים את תחושת החקירה. עם זאת, לאורך ההליכה נוכל לעשות הרבה דברים: קודם כל הגור ינצל זאת לצרכיו שלו (זכור לא להשאיר לכלוך בסביבה!), אחר כך נוכל לפגוש אוהבי חיות נוספים שבנוסף לכך. למתן עצות, יאפשר לגור שלנו לקיים איתם אינטראקציה (וכשהזיקה ברורה, נוכל אפילו לקבוע "דייט" בין שתי החיות), ולבסוף נוכל לעצור במקומות מסוימים כמו הבר כדי לפנק את עצמנו ואת שלנו כלב קצת, חדר כושר להתאמן בריצה והפארק לעשות קצת תרגול עם הפריזבי... המשחקים האלה לשחק עם הגור הם לא מטרה בפני עצמה, אלא פונקציונליים למה שהוא החלק המשעשע ביותר בתואר, כלומר התחרויות. ישנם שלושה סוגים, פריזבי וריצה פלוס תחרות הצייתנות, מחולקים ב"קושי", ובסופו של דבר הם הדרך היחידה להרוויח מעט כסף שבאמצעותו ניתן לקנות טונות של חומרים שונים, מחטיפים ועד מים, בהדרגה. לאביזרים להלבשת הגור, לרהיטים לריהוט הבית ולגור חדש, הפעם גם חתול, אם נרצה. בנוסף לכל זה, נוכל לשחק עם הכלב גם שלא למטרות "מטרות רווח", כלומר לא מתוך כוונה לתחרות, באמצעות חפצים כמו כדורים, בלונים ואפילו נעליים ישנות, לשמוע קצת מוזיקה ביחד איתו על ידי רכישת תקליטים בחנות המתאימה ולבסוף פשוט לצפות בו כשהוא "חי", מה שהופך להיות כיף אם יש לך יותר מגור אחד, אולי ממינים שונים, בבית ואתה צופה בהם באינטראקציה מציאותית.

אפקט התלת מימד

בשימוש בפיכחון ובמיומנות, ואולי מסיבה זו בדיוק, נעים באמת. זה לא נוטה ליצור את הרושם שמרכיבי המשחק "יוצאים" מהמסך, אלא כשהגור ניגש אלינו כדי להביא לנו מתנה או להגיד שלום, אלא אפשר להשוות את זה לחלון שממנו אנחנו מסתכלים על עולם המשחק. לפיכך, העומק, ולא המרהיב, שיופיע היטב, מסתגל למבנה ולפילוסופיה של המשחק, ומעניק חיים מסוימים לא רק לבעלי החיים, שכבר מוכשרים בכך בעצמם, אלא גם כל הסביבות. ממשחק נינטנדו יכולנו לצפות רק לאחד מהשימושים הטובים ביותר בתלת מימד במערך ההשקה, ומנקודת מבט זו אנחנו יכולים להיות יותר מרוצים.

יש פידנקן

בשלב זה, כל מי שכבר חווה את הריגוש של גידול גור וירטואלי ב-DS ימצא את עצמו עם תחושה כבדה של דז'ה-וו: ולא בכדי, כי הפסקה הקודמת, חתולים ותפקוד ההליכה בצד, יכולים טוב מאוד להתייחס אפילו לראשוןנינטנדוגים. אז מה חדש? בואו נתחיל כמובן עם החתולים, שעליהם עם זאת אין הרבה מה לומר: הריאליזם שסדיר את המשחק מתורגם למעשה לחוסר האפשרות לקיים אינטראקציה עם החתולים בצורה רחבה ומגוונת. חתולים הם בעלי חיים עצמאיים, ולמרות שהם בהחלט לא מזלזלים בהתכרבלות ובמשחקים, ללמד אותם פקודות, לאמן אותם לתחרויות, להוציא אותם לטיול זה לא הגיוני, ולכן זה פשוט לא צפוי. ההתנהגות שלהם משוחזרת בצורה מעולה ולראות אותם משחקים או נלחמים עם הכלבים זה כיף גדול, אבל שם מסתיימת התרומה של הגורים לנוסחה. שני הפיצ'רים החדשים האחרים מקושרים לתכונות הקונסולה. הראשון הוא השימוש המשולב ב-StreetPass ו

מד צעדים: הכנסת המשחק למצב שינה וסחיבת הקונסולה מתורגמת להליכה אמיתית, שתעשה את הגור מאושר יותר ככל שייקח יותר זמן; יתרה מכך, אם בדרך ניתקל ב-3DS נוסף עם המשחק במנוחה, שתי הקונסולות יחליפו נתונים ומתנות. החידוש הנוסף מורכב משימוש במציאות רבודה, הנותנת לנו את הרושם שיש לנו את הגור בסביבה שמקיפה אותנו, ללא השלכות משחקיות מיוחדות אך עם אפשרות לצלם תמונות יפות לסקירה בתלת מימד. נקודה אחת שבה המשחק באמת זוהר היא המחלקה הטכנית-גרפית: כל האלמנטים שמסביב נקיים וצבעוניים, הגרפיקה קולחת ושימוש טוב מאוד באפקט התלת מימד, אבל מה שמשאיר אותך מרוצה זה השעתוק של החיות, החל מדוגמנות הרבה יותר מציאותית של הפרק הראשון, ואז עוברים לאנימציות, באמת רבות וכולן מציאותיות להפליא, ועד להתנהגות שכפי שכבר חזרנו על מספר פעמים לאורך המאמר, מפליאה עקב עקביותה עם המציאות, התוצאה ברורה של מחויבות ואהבה מצדם של מעצבי נינטנדו. הצליל ממוצע יותר, שמלבד כמה קטעי מוזיקה דיסקרטיים מורכב בעיקר מהצלילים והרעשים של הגורים שלנו.

מסקנות

יש בו מעט חדשNintendogs + חתולים, והמעט שיש לא מתורגם לקונספט משחק שונה או עשיר יותר. אבל אנחנו מדברים על ז'אנר מאוד מסוים, שכבר נחקר בהרחבה בפרק הראשון. החוזקות והחולשות של הראשון הן גם החוזקות והחולשות של הפרק הזה: ההיקשרות שמתפתחת לגורים, הדברים הרבים לעשות, השחזור המעולה של התנהגויות מצד אחד, החזרתיות, המגבלה, המשיכה המועטה. או כלום עבור מה שנקרא "הארדקור גיימרים" מצד שני. קשה לשפוטכלבים + חתולים, זה לא מוצר מסורתי ולא רוצה להיות. אין ספק ש"הקהל החדש" של משחקי הווידאו יוכל לאהוב אותו כמו שאהב את הפרק הראשון, אבל אולי ההיעדר הכמעט מוחלט של אפקט החידוש הפעם יכביד מעט על הבחירות של בעלי 3DS.